<h1>מרדכי הלכ' נדה סימן תשנ"ד</h1>
<h2>דף סה:</h2>
מסכת שבועות. [י"ח ע"א] היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופי' וכו'. נשאל לר"מ על אודות אשה שהיתה מעוברת ח' שבועות וכל סימני מעוברת היו בה, ולסוף שמנה שבועות שימש מטתו, ובשעת תשמיש היתה נדה קודם שפירש ממנה בעלה, ומיד כשאמרה לבעלה נדה אני פירש ממנה בלי דיחוי. והשיב נראה לי אחרי שבשעת תשמיש הרגישה שראתה [ופירש] באבר חי חייב כמו משמש עם הנדה כדתנן פרק ב' דשבועות [י"ח ע"ב] היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ופירש מיד חייב מפני שיציאתו הנאה לו כביאתו, אלא כיצד יעשה נועץ צפורניו עד שימות אברו, ואז יפרוש באבר מת. וזה האיש שגג בשגגת כרת שבעל נדה בשוגג שלא ידע שאסור לפרוש באבר חי, ואחר ששוגג היה די לו לבעל שיתענה. וזה הדבר אירע בי' לחדש אייר, ויש לו להתענות בכל שבוע יום א' עד ראש השנה ולאכול בשר ולשתות יין אם ירצה. ואם לא יכול להתענות, יתן י"ב פשיטים לצדקה. אבל אשתו אינה צריכה כפרה.
